וְאֵין יָדוּעַ. תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵיבָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כָּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת הָאָדם אֵינוֹ וְולָד. כָּל הֵן דְּתַנִּינָן. תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵיבָה. י̇ד̇ טְמֵאִין וכ̇ו̇ טְהוֹרִין. נוֹתְנִין עָלֶיהָ חוֹמְרֵי זָכָר וְחוֹמְרֵי נְקֵיבָה. הָדָא דְתֵימַר. לְבֵיתָהּ. אֲבָל לְטַהֳרוֹת תֵּשֵׁב לַנְּקֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל לטהרות תשב לנקבה. כל ימי טוהר של נקבה מטהרינן לטהרות שטהורין בימי טוהר:
ואין ידוע וכו'. קתני במתני' ומפרש לה דכל הן דתנינן בפרקין תשב לזכר ולנקיבה לחומרא הוא ונותנין לה ימי טומאה דנקיבה י''ד יום וימי טוהר אין נותנין לה אלא לזכר ואין לה אלא כ''ו ימים טהורין דנותנין עליה חומרי זכר וחומרי נקבה:
הדא דאת אמר לביתה. לבעלה הוא דאמרו דאין נותנין לה אלא ימי טוהר של זכר שנשתיירו אחר ימי טומאת נקבה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַלֵּידָה הַזֹּאת כְּכָל הַלֵּידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. מַה הַלֵּידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. וְזוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא רֹאֹשׁוֹ וְרוּבּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מְשׁוּנָּה הִיא הַלֵּידָה הַזֹּאת מִכָל הַלֵּידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. כָּל הַלֵּידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. וְזוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא הַכָּרַת פָּנָיו. 10a מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוּרָס. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. עַד שֶׁיֵּצֵא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עַד שֶׁתֵּצֵא הַכָּרַת פָּנָיו
Pnei Moshe (non traduit)
הלידה הזאת ככל הלידות שבתורה. כלומר הלידה הזאת לענין מה דנשנה במתני' המפלת כמין בהמה חיה ועוף דסבר ר''מ דהוי ולד ובדאיכא ביה הכרת פנים של אדם כדאמרינן לקמן דהכל מודים דאם פניו פני בהמה אינו ולד והשתא פליגי ר' יוחנן ור''ל בלידה הזאת דר' יוחנן ס''ל ככל הלידות שבתורה היא:
מה הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו. כלומר או ראשו או רובו כדאמר ר' יוחנן לקמן בסוף פרקין וכדמפרש לקמיה פלוגתייהו במאי פליגי:
משונה היא הלידה הזאת. דסבירא לי' אף על גב דבשאר לידות בראשו והיינו פדחתו ורוב גולגלתו סגי כדלקמן בסוף הפרק מיהו הכא מכיון דעיקר בפניו תליא עד שתצא הכרת פניו דבעינן שיהא ניכר דפני אדם הוא:
מה נפיק מביניהון. כלומר במאי קמיפלגי דודאי אם יצא כתקנו וכדרכו בהא כ''ע לא פליגי דכשאר לידות שבתורה הוא ועד שיצא רוב ראשו כי פליגי ביצא ולד זה מחותך או מסורס:
על דעתיה דר' יוחנן. הוי כשאר לידות וסבירא ליה לקמן דמחותך או מסורס עד שיצא ראשו או רובו הוי לידה וה''נ ברובו או בראשו סגי:
על דעתיה דרשב''ל. דאמר משונה הלידה הזאת מכיון דבהכרת פנים תליא מילתא ואפי' למ''ד לקמן במחותך או מסורס דשאר ולדו' בראשו או ברובו סגי הכא עד שתצא הכרת פניו בעינן וכדאמרן לאפוקי רוב גלגלתו ופדחתו:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִירָה כָאָדָם. וִיִּיצֶר י֨י אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. רִבִּי אִמִּי בָעֵי. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִירָה כַּבְּהֵמָה. וַיִּיצֶר י֨י אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם. וְהָא כְתִיב כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ. מֵעַתָּה הִפִּילָה דְּמוּת הָר תְּהֵא טְמֵיאָה לֵידָה. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁאֵין כָּתוּב בָּהֶן יְצִירָה מִתְּחִילַּת בִּרְייָתוֹ שֶׁל עוֹלָם. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁסּוֹקְרִין לִפְנֵיהֶן כְּאָדָם. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹתָנָן. מִפְּנֵי שֶׁמְּהַלְּכִין לִפְנֵיהֶן כְּאָדָם. הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. וְהָתַנִּינָן. שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עָגוּל כְּשֶׁלְּאָדָם. הֲוֵי מוּם הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַה תַנִּינָן. סוֹקְרִין. מַה תַנִּינָן. מְהַלְּכִין. מַאי כְדוֹן. גַּלְגַּלֵּי אָדָם עֲגוּלִין וְגַלְגַּלֵּי בְהֵמָה אֲרוּכִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בָּאָדָם לָבָן רָבָה עַל הַשָּׁחוֹר וּבַבְּהֵמָה שָׁחוֹר רָבָה עַל הַלָּבָן.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוסי בר' בון. אמר בהא נמי חלוקין הן שבאדם הלבן הוא רבה על השחור שבעין ובבהמה השחור רבה ואם נשתנו הוי מום:
מאי כדון. ומאי האי דקתני את שגלגל עינו וכו' לפי שגלגלי עיני אדם עגולין הן וגלגלי בהמה ארוכין ואם נשתנו הוי מום:
מה תנינן סוקרין מה תנינן מהלכין. ומאי קושיא מהתם אנן סוקרין ומהלכין קאמרינן וכי תנינן דסוקרין ומהלכין באדם הוי מום:
והתנינן. בפ''ו דבכורות גבי את שגלגל עינו כשל אדם הוי דמום הוא אם דומין לשל אדם:
מפני שמהלכין. שעיניהם מהלכות לפניהן כאדם וכן בעופות יש שעיניהם מהלכות לפניהן כמו קריא וקיפופא:
מפני שסוקרין לפניהם כאדם. מביטין הן לפניהן כמו אדם והיינו טעמיה דר''מ:
שנייא היא. התם שאין כתיב בהן יצירה מתחילת ברייתו של עולם ולאו דומיא דיצירה דאדם היא:
ר' אמי בעי. אם מפני שכתוב בהן יצירה בבהמה כמו באדם כדכתיב וייצר וגו' והא כתיב כי הנה יוצר הרים וגו' מעתה הפילה דמות הר תהא טמאה לידה:
מפני שכתוב בהן יצירה כאדם. דכתיב ביה וייצר ה' אלהים את האדם וגו' וה''נ כתיב בהו ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה וגו' ובהמה בכלל חיה:
רִבִּי חַגַּי אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין מַקְשֵׁי לָהּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. הִפִּילָה דְּמוּת עוֹרֵב עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל. וְאוֹמֵר לוֹ. בּוֹא וַחֲלוֹץ אוֹ יְיַבֵּם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. עַד דְּאַתְּ מַקְשֵׁי לָהּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר קְשִׁיתָהּ עַל דְּרַבָּנִן. דָּמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כּוּלּוֹ אָדָם וּפָנָיו בְּהֵמָה אֵינוֹ וְולָד. כּוּלּוֹ בְהֵמָה וּפָנָיו אָדָם וְולָד הוּא. כּוּלּוֹ אָדָם וּפָנָיו בְּהֵמָה עוֹמֵד וְקוֹרֵא בַתּוֹרָה. וְאוֹמֵר לוֹ. בּוֹא לְשָׁחֲטָךְ. כּוּלּוֹ בְהֵמָה וּפָנָיו אָדָם עוֹמֵד וְחוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה. וְאוֹמֵר לוֹ. בּוֹא וַחֲלוֹץ אוֹ יַבֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
כולו אדם ופניו בהמה. והרי הוא עומד וקורי בתורה ואומרין לו בא לשחטך דבהמה הוא וכן אם כולו בהמה ופניו אדם והרי הוא עומד וחורש בשדה ואומרין לו בא וחלוץ או ייבם אשת אחיך דאדם הוא אלא ודאי האי לאו מילתא היא כלל דאינו מתקיים הוא לחיות דר''מ לא קאמר אלא משום דבמינו מתקיים הוא והלכך הוי ולד לענין טומאת לידה:
כולו בהמה ופניו אדם. הכל מודין דולד הוא וטמאה לידה והשתא דסברת דמתקיים הוא א''כ תקשה:
אמר ליה ר' מנא. לדידך דאת סבור דגוונא דתנינן במתני' יכול לחיות ומתקיים הוא א''כ עד דאת מקשי לה על דר''מ קשיתה נמי על דרבנן דהא אמר ר' ייסא בשם ר' יוחנן כולו אדם ופניו בהמה אינו ולד כלומר בזה לא נחלקו דכ''ע סבירא להו דאם פניו דומין לבהמה דכבהמה הוי ואינה טמאה לידה:
חברין דרבנן מקשין לה על דר' מאיר. דאמר כמין בהמה חיה ועוף הוי ולד א''כ אם הפילה דמות עורב והוא פורח ועומד בראש הדקל ומת אחיו בלא בנים וכי אומרים לו בא וחלוץ או ייבם לאשת אחיך:
וְאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר כָּל הַסֵּימָנִין אֶלָּא אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. וְאֵילּוּ הֵן הַסֵּימָנִין. הַמֶּצַח וְהַגְּבִינִין וְהָעַיִן וְהָאוֹזֶן וְהַלֶּסֶת וְהַחוֹטֵם וְהַזָּקָן וְגוּמַת הַזָּקָן. אָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר כָּל הַסֵּימָנִין אֶלָּא אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. דִּבְרֵי רִבִּי. עַד שֶׁיְּהוּ כָל הַפָּנִים דוֹמִין לָאָדָם. וְדִבְרֵי חֲכָמִים. אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. וְדִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ צִפָּרְנָיו. רִבִּי פִינְחָס בָּעֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהוּ רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ דּוֹמִין לְאִמּוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בָּאָדָם כָּאן בַּבְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי בָּא. רִבִּי חִייָה רוֹבָה אֲזַל לִדְרוֹמָה. שָׁאֲלוֹן לֵיהּ רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבַר קַפָּרָא. כּוּלּוֹ אָדָם וּפָנָיו בְּהֵמָה מָהוּ. אָתָא וְשָׁאַל לְרִבִּי. אָמַר לֵיהּ. 10b צֵא וּכְתוֹב לָהֶן. אֵינוֹ וְולָד. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. נְפַק זוּגָא לְבַר. שָׁאֲלוֹן לֵיהּ רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבַר קַפָּרָא. שְׁתֵּי עֵינָיו טוּחוֹת מָהוּ. אָתָא וּשְׁאִיל לְרִבִּי. אָמַר לֵיהּ. צֵא וּכְתוֹב לָהֶן. אֵינוֹ וְולָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רִבִּי כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי אָמַר. עַד שֶׁיְּהוּ כָל הַפָּנִים דוֹמִין לָאָדָם. פָּנָיו מְמוּסְמָסוֹת מָהוּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵינוֹ וְולָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וְולָד הוּא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. לֹא דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵינוֹ וְולָד כָּל דָּכֵן. אֶלָּא אֵינוֹ וְולָד לְהוֹשִׁיב אֶת אִמּוֹ יְמֵי טוֹהַר. אֲבָל וְולָד הוּא לְהוֹשִׁיב אֶת אִמּוֹ יְמֵי לֵידָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְיַרְכָתוֹ אֲטוּמָה אֵינוֹ וְולָד. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. טִּיבּוּרוֹ אָטוּם אֵינוֹ וְולָד. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי זַכַּאי. נְקוּבָתוֹ אֲטוּמָה אֵינוֹ וְולָד. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם גִּידּוּל. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ אְטוּמָה אֵינוֹ וְולָד.
Pnei Moshe (non traduit)
גולגלתו אטימה. חסרה אינו ולד:
ואמר ר' יסא וכו'. כלומר עלה קאמר ר' יסא בשם ר' יוחנן דאפי' אחד מהן כגון גבן אחד ועין אחד ולסת וגבת הזקן והיינו דחכמים סברי כן וכדר' בא לקמיה:
לא סוף דבר כל הסימנין. של צורת אדם אלא אפי' אחד מן הסימנין ואלו הן הסימנין וכו':
והגבינין. גבות העין:
וגומות הזקן. סנטר שקורין מנטון:
ור' זכאי אמר נקביו אטומה. וחסירה אינו ולד:
דברי ר' מאיר. צ''ל עד שיהו כל הפנים דומין לשל אדם ודברי חכמים אפי' א' מן הסימנין:
אפי' צפרניו. כמו פרצניו וכצ''ל וכלומר אפי' פרצוף אחד מן הפרצופין כגון עין או מצח שדומה לפרצוף האדם:
מחלפ' שיטתיה דרשב''י תמן הוא אומר. בתוספתא פ''ק דבכורות ר''ש אומר מה תלמוד לומר גמל גמל ב' פעמים לרבו' את הגמל הנולד מן הפרה כנולד מן הגמלה ואם ראשו ורובו דומה לאמו מותר באכילה ומיהו ראשו ורובו דומין לאמו בעינן והכא הוא אומר הכין דאפי' בפרצוף אחד מן הפנים סגי:
כאן באדום. לענין שתהא טמאה לידה וכאן בבהמה לענין שתתיר באכילה ראשו ורובו בעי:
צא וכתוב להן אינו ולד. דפניו דומין לאדם בעינן:
נפק זוגא לבר. זוגא שם אמורא. זוגא דמן חדיוב. ויצא לחוץ ושאלון ליה ר''ח וכו' שתי עיניו טוחות חסרות כלומר פנים שלו אין צורה ניכרת בהן:
אינו וולד. כדמסיק ר' כדעתיה וכו':
פניו ממוסמסות. וניכרת הצורה מעט מהו:
אמר ר' זעירא לא דר''י אמר אינו ולד כל דכן. כלומר לאו לכל מילי קאמר דאינו ולד דאפי' ולד כל דהו לא הוי אלא דלקולא הוא דלא הוי ולד דאין נותנין לאמו ימי טוהר אבל לחומרא הוי ולד וטמאה לידה:
וירכתו אטומה. נברא בירך חסירה אינו ולד ובשם ר' יוסי בר' יהושע קאמר טבורו אטום דאם עד טיבורו הוא סתום וחסר הוא דאינו ולד:
משנה: הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם מָלֵא דָם מָלֵא גְנִינִים אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לַוְולָד. וְאִם הָיָה מְרוּקָם תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שפיר. הוא על שם עור של ולד ואם יש בו צורת אדם נקרא שפיר מרוקם ואם הוא מלא מים או דם או גנינין מגוונין הרבה:
אינה חוששת לולד. ואינה טמאה לידה:
ואם היה מרוקם תשב לזכר ולנקיבה. נותנין לה חומרי זכר לענין ימי טוהר וחומרי נקבה לענין ימי טומאתה:
הלכה: הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם כול'. תַּנֵּי. מָלֵא מַיִם טְמֵיאָה לֵידָה. מָלֵא דָם טְמֵיאָה נִידָּה. מָלֵא בָשָׂר טְמֵיאָה נִידָּה. וְהָא תַנִּינָן. הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם מָלֵא דָם מָלֵא גְנִינִים אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לַוְולָד. רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא בִצְלוּלִין. בָּרַייתָא בָּעֲכוּרִין. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַאֲפִילוּ צְלוּלִין. שֶׁאֵין שְׁפִיר אֶלָּא בָאָדָם בִלְבַד. הָדָא הִיא דִכְתִיב בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ. לְבוּשׁוֹ זֶה הַשְּׂפִיר. וַעֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ זוֹ הַשִּׁילְיָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מתניתא בצלולין. והלכך אינה חוששת לולד ברייתא בעכורין דאיכא למימר ולד היה ונימוח:
ואפי' צלולין. ברייתא אפי' בצלולין מיירי ופליגא על מתני' לפי שאין שפיר אלא באדם בלבד אבל בבהמה אינו סימן ולד לפטור הבא אחריו מבכורה כדיליף רמז מקרא ואי אמרת בעכורין שנו א''כ מאי שנא בבהמה דלא הא איכא סברא כיון דעכורין הן אימא נימוח הולד בתוכו:
שְׁפִיר שֶׁנִּתְקַלְקְלָה צוּרָתוֹ מָהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְולָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ וְולָד. מְתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַה בֵינוֹ לְבֵין הַמֵּת שֶׁנִּסְרַח וְאֵין שִׁלְדּוֹ קַייֶמֶת. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן בְּדִין הָיָה אֲפִילוּ שִׁלְדּוֹ קַייֶמֶת יְהֵא טָהוֹר. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. טָמֵא. מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ. בְּרַם הָכָא וְולָד הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
מה בינו לבין המת שנסרח ואין שלדו קיימת. שנתפזר האפר ונתבלבלה צורתו דטהור:
תמן בדין היה אפי' שלדו קיימת יהא טהור ולמה אמרו חכמים טמא מפני כבודו. של מת דלא מחשבינן ליה כבטל ברם הכא ולד הוא ומפני שנתקלקלה צורתו במקצת עדיין ולד הוא:
אֵי זֶהוּ שְׁפִיר מְרוּקָם שֶׁאָֽמְרוּ. כָּל שֶׁתְּחִילַּת בִּרְייָתוֹ דוֹמֶה לְרָשׁוֹן. אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בַּמַּיִם מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ. אֶלָּא בַשֶׁמֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָתוּן וּמְזַגְזֵג. וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ אֶלָּא בַחַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
דומה לרשון. מין ממיני חגבים בפ' א''ט סלעם זה הרשון:
ועוכרין. וממחין אותו:
מפני שהוא מתון ומזגזג. יורד בנחת ומזכך:
תַּנֵּי. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. מִטִּיבּוּרוֹ אָדָם נוֹצַר וּמְשַׁלֵּחַ שָׁרָשִׁין מִיכָּן וּמִיכָּן. תַּנֵּי. רוֹאִין שְׁתֵּי עֵינָיו כְּמִין שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁלַּזְּבוּב. שְׁנֵי נְקוֹבֵי חוֹטְמוֹ כְּמִין שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁלַּזְּבוּב. פִּיו פָתוּחַ כִּשְׂעוֹרָה. רוֹאִין שְׁתֵּי יָדָיו כְּמִין שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁלַּזְּבוּב. טִיבּוּרוֹ כְּמִין טִיפָּה שֶׁל זְבוּב. גְּוִייָתוֹ כְּמִין טִיפָּה שֶׁלַּזְּבוּב. וְאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה גְּוִייָתָהּ מָתוּחַ כִּשְׂעָרָה. תַּנֵי. רִבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר. רוֹאִין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו כְּמִין שְׁנֵי חוּטִּין שֶׁל זְהוֹרִית וּשְׁאָר כָּל אֵיבָרָיו כְּמִין גּוֹלֶם מְצוּמָּתִים. וּפִיתּוּחַ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין לֹו אֲדַיִין. וְעָלָיו הוּא מְפוֹרָשׁ בַּקַּבָלָה גּוֹלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כּוּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יוּצָרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
פיו פתוח כשעורה. כסדק השעורה א''נ כשערה גרסינן מתוח כחוט השערה:
טיפין של זבוב. כעיני זבוב:
גוויתה מתוח כשעורה. כשעורה סדוקה לארכה:
מצומתים מחוברין:
ופיתוח ידים ורגלים. חלוקי אצבעות ידים ורגלים אין לו עדיין:
גלמי ראו עיניך. שהייתי כגולם ואינו ניכר בחיתוך ידים ורגלים ועיניך הוא שראו:
רַב יְהוּדָה שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל. בְּגִין דַאֲנָא חַכִּים מֵיחְמֵי סִימָנֵי שְׁפִיר. אָמַר לֵיהּ. רֵישֵׁיהּ דְּרֵישָׁךְ יְכַוֶוה בְרוֹתְחִין. וְאַתָּה לֹא תִיכְוֶה אֲפִילוּ בְפוֹשְׁרִין. רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִילֵּין נַשַּׁייָא דְאָֽמְרָן. שִׁכְלוּלֵיהּ דָּכָר. שִׁכְלוּלָהּ נוּקְבָה. לֵית אֲנָן סָֽמְכִין עֲלֵיהוֹן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר. יָלַדְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי. וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. דָּכָר הוּא. נוּקְבָה הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
בגין דאנא חכים מיחמי סימני שפיר. בשביל שאני מכיר לראות סימני שפיר מהו נקרא מרוקם אם יכול אני לסמוך על בקיאותי:
רישיה דרישך יכווה ברותחין. על עצמו אמר כן שהיה רבו וכלומר אני שבקי הרבה בזה יכולני לירד לספיקות החמורות שיש בו ולסמוך עלי אבל אתה למה לך זה ולא תיכוה אפי' בפושרין ולא תסמוך על עצמך אפי' בספק הקל:
שבלוליה דכר שבלולה נוקבה. מלשון כמו שבלול תמס יהלוך והוא שרץ הגדל בנרתיקו ואומרות הנשי' אם השפיר הוא כצורת שבלוליה והוא הזכר שבאותו המין ודאי הולד זכר היה ואם כמו שבלולה היא נקיבת המין נקבה היתה ולית אנן סמכין עליהון לענין ימי טוהר וימי טומאה:
נאמנת אשה לומר ילדתי. אם הוא ולד או אינו ולד נאמנת היא לענין טומאת לידה אבל אינו נאמנת לומר זכר הי' או נקבה שאינן בקיאות בזה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source